נאום ספרטה לא היה פליטת פה, אלא הצהרת כוונות מחושבת, ולמרבה הצער – ריאליסטית

המאמר מנתח את נאום "ספרטה" של בנימין נתניהו, וטוען כי לא היה "פליטת פה" אלא "הצהרת כוונות מחושבת וריאליסטית", וכי ניסיונות התיקון היו "מגוחכים" ולא הפחיתו את הנזק לשווקים. הכותב תוקף את נתניהו אישית, מאשים אותו ב"שקר וכחש" ו"ממשלת זדון", ומצטט פרופסור המציע בדיקה פסיכיאטרית לראש הממשלה. המאמר מתאר את התנהלות נתניהו לאחר הנאום כמעבר מ"דפרסיה" ל"מאניה", ומבקר את הצהרותיו על חוזק הכלכלה הישראלית. עוד נטען כי נתניהו פתח "חזית מיותרת" עם סין, התנהג בגסות רוח לעיתונאים, העניק "מעטפת הגנה" לשרה מאי גולן החשודה, והכפיש את הרמטכ"ל אייל זמיר. המאמר מכנה את נתניהו "גראונד זירו אנושי של השחיתות והריקבון" ואת גולן "ברייה נקלית" שחמקה מחקירה. לבסוף, המאמר מבקר בחריפות את שרי הממשלה בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר על דיבוריהם על "בוננזה של נדל"ן" והקמת שכונות ברצועת עזה, בעוד חיילים נהרגים וחטופים מעונים.