נתן זהבי | על גדות הביוב

המאמר של נתן זהבי הוא רפלקציה אישית על ניסיונו מלפני חמישה עשורים לכתוב מחזמר על העולם התחתון הישראלי, בעיקר בתל אביב, ורצונו לחדש את הפרויקט כיום. עיקר המאמר הוא שיר שכתב אז, "הזיה מהשטח - קצב הראפ", המתאר באופן ציני ובוטה את החברה הישראלית. השיר מציג תמונות מחיי הלילה והפשע, ומשלב ביקורת חברתית ופוליטית חריפה. הוא מתייחס לכותרות עיתונים על אונס ופשע, תוקף "משיח פוליטי שנראה כמו דרדס", מקשר "פטריוט ימני" לשחיטת ערבים, ומבקר בחריפות את הממסד הדתי בטענות לשחיתות, פדופיליה וסטייה מינית ("דוסים שמנים שלוקחים שלמונים", "אברך שאנס ילדה בגינה", "חוזר בתשובה" סוטה שקיבל מחילה). השיר מבטא ייאוש עמוק מהמצב הכלכלי, השחיתות והאלימות, ומציג תמונה של עולם מטורף ומקולף, תוך הטלת ספק באמונה ובמנהיגות.