שאלת עתיד ים המלח היא לא סביבתית, היא מבחן ערכי | יאיר אבידן

המאמר, מאת יאיר אבידן, טוען שעתיד ים המלח הוא "מבחן ערכי" למדינת ישראל. הוא מתאר את ניצולו ההיסטורי של ים המלח על ידי מפעלי ים המלח מאז המנדט הבריטי, תוך הכרה בתרומתו הכלכלית בעבר. עם זאת, המאמר מדגיש את המחיר הסביבתי הכבד: ירידה של למעלה מ-45 מטר במפלס, חשיפת קרקעות, נסיגת חופים ובולענים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2025 מצוטט כביקורת על אי-העברת מאות מיליוני שקלים לקופת הציבור, רישיונות לא מעודכנים ופגיעה סביבתית. המאמר מציין כי המלצות צוות בין-משרדי מ-2019, שכללו מכרז שקוף חדש וקרן שיקום, יושמו באופן חלקי בלבד. המחבר מציג שתי חלופות: המשך כרייה שיבטיח הכנסות ותעסוקה מיידית אך יעמיק את הנזק לדורות הבאים, לעומת הפסקת הכרייה והשקעה בשיקום, שעל אף עלויות ראשוניות גבוהות, תהפוך את ים המלח ממוקד תעשייתי מתכווץ למוקד תיירותי וסביבתי עולמי. המאמר מביא דוגמאות מגרמניה, וויילס וצ'ילה למעבר מוצלח מתעשייה מזהמת לתיירות וקיימות, ומסיים בקריאה להחלטה אמיצה לשיקום ים המלח כסמל לשיתוף פעולה אזורי.