התעוורות הציבור הישראלי מול הרעב
הכותבת מבקרת בחריפות את רוב הציבור הישראלי על התעלמותו ממצוקת רעב, למרות עדויות ברורות וטענות ארגוני זכויות אדם. היא משתמשת בשפה רגשית כדי להדגיש את הפער בין המציאות הנתפסת להכחשת הציבור, ומציגה את החשדנות כגורם מעוור, תוך רמיזה לביקורת על חוסר אמפתיה.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!