המרכז הפוליטי בבריטניה מתחיל להיסדק, והשוליים הם אלה שנותנים את הטון

המרכז הפוליטי בבריטניה מתפורר, והקצוות הפוליטיים, מימין ומשמאל, צוברים תאוצה. המפלגה השמרנית גוססת, ומנהיג "רפורמה בריטניה" הימנית-קשה, נייג'ל פאראג', שואף לראשות הממשלה ב-2027. במקביל, גם בשמאל הרדיקלי, כמו ג'רמי קורבין ומנהיג מפלגת הירוקים זאק פולנסקי, חשים שהגיעה שעתם. ממשלת הלייבור בראשות קיר סטארמר מאבדת תמיכה, וסגניתו התפטרה. תופעה זו של התפוררות המרכז אינה ייחודית לבריטניה ומתרחשת גם בצרפת, גרמניה וארה"ב, שם המצביעים מתחלקים בין תומכי MAGA ל"אספסוף שמאלני". המאמר מציין כי אובדן הקוהרנטיות בפוליטיקה הבריטית, עייפות הבוחרים משירותים כושלים וצמיחה דלה, והתנגדות להגירה, מזינים את התופעה. מחקרים מראים כי גיל והשכלה, ולא מעמד, מנבאים כיום דפוסי הצבעה, עם נטייה של צעירים משכילים לשמאל וגמלאים לימין. התנודתיות מתרחשת בעיקר בתוך הגושים האידיאולוגיים. למרות שהזרמת דם חדש למערכת הדו-מפלגתית נתפסה כבריאה, בפועל היא עלולה להפוך את בריטניה לקשה לניהול עקב שיטת הבחירות הארכאית. המאמר מסכם כי בעוד שבמאה ה-20 ממשלות מתונות ויציבות נבעו מהכרעה בעמדת המרכז, כעת, עם התפוררותו, השוליים הם אלה שנותנים את הטון.