התקיפה של ישראל בקטאר שלחה מסר כפול לעולם הערבי

התקיפה הישראלית בדוחא, קטאר, נתפסת כשינוי כללי המשחק ולא כסופו, שמטרתה, מעבר לחיסול טרוריסטים, היא ערעור תחושת החסינות של בכירי חמאס. ישראל הדגישה את עצמאות ההחלטה, אך המאמר רומז למסר מתואם עם ארה"ב, כשלישראל תפקיד המבצעת, לאמריקאים המכוונים, ולקטאר תפקיד המתווכת המגנה בקול רם אך ממשיכה לפעול מאחורי הקלעים. התקיפה באה כתגובה להתנהלות חמאס במשא ומתן, שנתפסת כמשחק על זמן וסירוב לדון בסוגיות מרכזיות. מטרתה הייתה ליצור "זעזוע" ולהבהיר לחמאס שאי אפשר לגרור רגליים לנצח, וכי ישראל יכולה להגיע לבכיריו גם בקטאר. חיסול "העקשנים ביותר" במו"מ נועד להעביר מסר אישי. המהלך מתואר גם כ"מהלך תודעתי רב-שכבתי": תגובה לפיגוע לציבור הישראלי, הוכחה לטראמפ שישראל פועלת, ואזהרה לחמאס. החידוש בפעולה היה בזירה – בלב דוחא, שבה הרגישו בכירי חמאס בטוחים. המאמר אף מציע כי "כישלון" מבצעי לכאורה היה מתוכנן כדי להפגין כוח מבלי לפוצץ את המו"מ לחלוטין. התקיפה שולחת מסר גם לאיראן ולחיזבאללה שאף מקום אינו בטוח, ומראה שישראל מוכנה לשבור כללים לא כתובים ולשים את ביטחונה הלאומי מעל שיקולים דיפלומטיים. היא חושפת את הפרדוקס הקטארי – אירוח בסיס אמריקאי והנהגת חמאס – ומכריחה את קטאר להחליט על עמדתה.