היום שבו נולדה החסידות: היסודות מאחורי ח"י באלול נחשפים

ח"י באלול מצוין בחסידות חב"ד כיום הולדתם של הבעל שם טוב, מייסד החסידות, ושל רבנו הזקן (בעל התניא), מייסד חב"ד, וזכה לכינוי "יום הולדת שני המאורות הגדולים". הצמח-צדק כינה אותו "חג משולש" הכולל גם את תחילת העבודה הרוחנית לשנה החדשה. הבעל שם טוב סיפר במכתב כי בליל ח"י באלול בשנת תפ"ד, נגלה אליו רבו הקדוש וגילה לו את סודות התורה ואת תפקידו להפיץ את החסידות, תוך הדגשה כי השלמת חמישים שערי בינה מוטלת על החסידים באמצעות הפצת תורת החסידות לעולם ("יפוצו מעיינותיך חוצה"). האדמו"ר הריי"צ העיד כי נהגו לגלות את משמעות היום לילדים רק בגיל חמש-עשרה, וסיכם כי ח"י באלול הוא "היום המיועד לשמחה ולברכה, לחסידים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט".