עם בלי ספר: הנתונים המדכאים משנתון החינוך של ה-OECD

שנתון החינוך של ה-OECD חושף פערים עצומים במערכת החינוך הישראלית ורמה נמוכה של אוריינות מבוגרים, כאשר למעלה משליש מהם מסוגלים לקרוא רק טקסטים פשוטים ולפתור תרגילי חשבון בסיסיים. ישראל מדורגת במקום החמישי בחוסר כישורי קריאה ומתמטיקה בקרב מבוגרים במדינות המפותחות, עם שיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע ב-OECD. רק 7% מהמבוגרים בישראל נמצאים בשתי רמות הקריאה הגבוהות ביותר (לעומת 12% בממוצע), ו-28% מבעלי השכלה על-תיכונית נמצאים ברמה הנמוכה ביותר בקריאה (פי שניים מממוצע ה-OECD). ד"ר מיכל טביביאן מזרחי ממרכז מנור מזהירה כי מצבם של בני ה-15 כיום צפוי להיות חמור עוד יותר בעתיד, וכי הנתונים הם "קריאת חרום למערכת החינוך". מבחני PISA האחרונים מ-2022 הראו גידול בפערים בין תלמידים דוברי עברית חזקים וחלשים (כחמש שנות לימוד) ובין דוברי עברית לערבית (חמש עד שבע שנות לימוד). ההוצאה הממשלתית לילד בגיל הרך (0-2) בישראל עומדת על 1,225 דולר לשנה, פי 12 מממוצע ה-OECD ופי 28 מנורבגיה ופינלנד. ההשתתפות הממשלתית בהוצאה הלאומית על פעוטות היא הנמוכה ביותר במדינות המפותחות (28% לעומת 78% בממוצע ה-OECD), מה שמציב את ישראל במקום האחרון גם ביחס למקסיקו. מערכת מעונות היום והמשפחתונים מופרטת, וסבסוד חלקי ניתן רק לרבע מהילדים במעונות מוכרים, כאשר חוקר כלכלת החינוך נחום בלס מציין כי מדינת ישראל מעולם לא תפסה את הנושא כראוי.