המשמעות של הקמת ועדת חקירה ממשלתית ולא ממלכתית
ראש הממשלה נתניהו שוקל להקים ועדת חקירה ממשלתית לאירועי 7 באוקטובר, מה שמעורר סערה ציבורית ואזהרות מ"מועצת אוקטובר" (משפחות שכולות) על סכנה לביטחון המדינה. N12 ופרופ' דורי קלגסבלד מסבירים כי רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לזכות באמון הציבור. ההבדלים העיקריים בין ועדת חקירה ממלכתית (הממונה על ידי נשיא העליון) לוועדת בדיקה ממשלתית (הממונה על ידי הממשלה) נוגעים לזהות הגורם הממנה, מעמד הוועדה ואמון הציבור בה. אף שלשתי הוועדות סמכויות דומות כיום, ההבדל המהותי הוא באמון הציבור ובמוניטין. קלגסבלד מדגיש כי ועדת בדיקה ממשלתית תמיד מצויה בניגוד עניינים, שכן הממשלה בודקת את פעולותיה שלה מתוך אינטרס עצמי. הוא מציין שוועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה) הייתה ממשלתית אך חבריה נבחרו בקונצנזוס, בניגוד למצב כיום, וכי ועדות ממשלתיות מועדפות כי הן פחות "נושכניות" ולא נותנות המלצות אישיות. הקמת ועדת בדיקה ממשלתית תכשיל למעשה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעתיד.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!